תהליך שהוא מכוחה של פקודת הקרקעות

למדינת ישראל יש כוח רב ויכולת לכפות מציאות על אזרחים במגוון תחומים. בפרט ישנם לא פחות מ-20 חוקים המאפשרים לגופים שונים להפקיע מקרקעין השייך לאנשים פרטיים. הסמכות ניתנת בין השאר לוועדות מקומיות לתכנון ובנייה, לחברת החשמל, ל"נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה", וישנם עוד גופים ציבוריים שמורשים לעשות זאת מכוחה של פקודת הקרקעות, חוק התכנון והבנייה, פקודת הדרכים ומסילות ברזל, חוק המים וחוק העתיקות.

הפקעת מקרקעין עלולה להסב נזק כבד לבעל הזכויות במקרקעין, גם מפני שייתכן שהוא מעוניין להמשיך להחזיק בקרקע וגם מפני שלא תמיד נקבע פיצוי, וגם אם יש פיצוי הוא עלול להיות נמוך. משרד עו"ד שדה ושות' מסייע למי שקיבלו הודעה על הפקעה צפויה להתנהל מול הרשויות ולהגן על הזכויות שלהם.

איך מתבצעת הפקעת מקרקעין?

* הכרזת הרצון לבצע הפקעה – בשלב הראשון של ההליך, הרשות שמעוניינת לקבל לחזקתה את המקרקעין מודיעה כי בכוונתה לעשות זאת. ההודעה היא גם באופן אישי לבעלי הקרקע וגם באמצעות שילוט בשטח המדובר. כמו כן נרשמת הערה במרשם המקרקעין (הטאבו) ומפורסמת מודעה בעיתון.

* יידוע לגבי המועד – השלב השני הוא מסירת הודעה לבעלי המקרקעין על כך שמחובתם למסור את החזקה במקרקעין לידי אותה רשות שיזמה את ההפקעה. ההודעה כוללת תאריך יעד למסירת החזקה.

* תפיסת השטח – כשמגיע המועד שצוין בהודעה הנ"ל הרשות רשאית לתפוס חזקה במקרקעין בפועל.

* העברת בעלות – תהליך ההפקעה מסתיים בכך שהבעלות עוברת לרשות המפקיעה. במקרים שבהם נקבע כי נדרש פיצוי יועבר הסכום הרלוונטי לבעלים הנוכחיים (שהופכים למעשה לבעלים לשעבר).

איך למנוע הפקעה של מקרקעין?

משרד עו"ד שדה ושות' כבר הצליח למנוע לא מעט מקרים של הפקעת מקרקעין. בין הכלים המשפטיים שבהם ניתן להשתמש על-מנת לעצור את הליך ההפקעה: הטלת ספק בקיומו של צורך ציבורי אמיתי לביצוע ההפקעה, הטלת ספק בכך שאין חלופה אחרת למימוש הצורך מבלי לקיחת הקרקע, הטלת ספק בהתנהלות הרשות שדורשת את הפקעת הקרקע (למשל פער זמנים בלתי סביר בין מועד ביצוע ההפקעה לבין הפעולות למימוש תוכנית הבנייה על הקרקע) ועוד.