פסק דין של בית המשפט העליון לפרסום באתר ובפייסבוק של משרד שדה
משרדינו ע"י עו"ד רן שדה ועו"ד הילה כהן ייצג בתיק זה את חברת עמידר שהצטרפה לערעור המדינה (משרד השיכון) – ראו פסקה 3 לפסק הדין – על קבלת עתירה מנהלית בעניין סויסה שביקש להיחשב כדייר ציבורי בדירה ציבורית וסורב ע"י ועדה עליונה של משרד השיכון אך עתירתו כנגד החלטת הועדה העליונה התקבלה בבית המשפט המחוזי.
בית המשפט העליון בפסק דינו מהיום 14/3/23 המצ"ב קיבל את ערעור המדינה אליו הצטרפה עמידר וקבע קביעות חשובות ובפרט כי תקופת מאסר בת 13 חודשים לא יכולה להיחשב כתקופה קצרה וארעית כך שניתן להתעלם ממנה ולקבוע שעמד בדרישת מגורים רציפה שלו בת 4 שנים ביחס לפטירת אמו הדרושה לצורך הכרה בו כדייר ממשיך לפי חוק הדיור הציבורי.
עוד קבע בית המשפט העליון שחוק הדיור הציבורי אינו חל למפרע ולכן ביטל גם את הקביעה של בית המשפט המחוזי שסויסה יכול להיות דייר ממשיך כי התגורר רצוף עם אביו 3 שנים ביחס לפטירת אביו כ-20 שנים טרם חקיקת חוק הדיור הציבורי.