פס"ד בעניין איקום

האם נטישת נכס מסחרי (מושכר) באופן חד צדדי על ידי השוכרים בטרם מועד תום תקופת השכירות, אי תשלום דמי שכירות ודמי ניהול הינן הפרות חוזיות מוצדקות נוכח משבר הקורונה?

וביתר שאת, האם הפרות חוזיות אלה מוצדקות כאשר השוכרים בעיצומו של משבר הקורונה חתמו על תוספת להסכם השכירות שם בִּיכְּרוּ להותיר בחזקתם את המושכר, להאריך את תקופת השכירות, התחייבו לעמוד בכל תנאי הסכם השכירות אגב הנחה של 2 חודשי שכירות שניתנה להם על ידי המשכירה בעיצומו של משבר הקורונה?

או שמא המדובר בהפרות מוצדקות בעילה של סיכול חוזה בהתאם לסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970 שכן לא ניתן היה לעשות שימוש בנכס לאור משבר הקורונה?

בסוגייה זו בית משפט השלום הכריע לאחר ששמע את העדויות והוציא תחת ידו פסק דין מנומק ומפורט לפיו שוכנע כי הנתבעים/השוכרים הפרו את הסכם השכירות, נטשו את המושכר בניגוד להסכם השכירות ולתוספת להסכם השכירות בעוד השוכרים לא הוכיחו כי התקיים סיכול חוזה ולפיכך פסק כי התובעת זכאית לקבל את מלוא דמי השכירות ודמי הניהול לרבות תשלומים נלווים ופיצוי מוסכם הקבוע בהסכם השכירות בצירוף ריבית פיגורים אגב חיוב את הנתבעת בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 8,500 ₪.

משרדנו ימשיך לשמור ולהגן על זכיותיהם של לקוחות המשרד בדגש על מתן מעטפת של כל ההיבטים המשפטיים בסוגייה הנדונה.

תודה והערכה מסורה לעוה"ד ליטל פאשה שניהלה יחד עם עוה"ד רן שדה את התיק מראשיתו ועד תומו והביאה לתוצאות המיטביות שלאורן בימ"ש הוציא את הצדק לאור.

לקריאת פס"ד המלא לחצו כאן